כפי שאתם יודעים, עשיתי כמה קורסים בעברית כשהייתי באוניברסיטה בשנות ה-90. בסמסטר הזה, התחלתי בקורס לילי כך שלא אשכח את השפה הנהדרת הזו. הנה חיבורי השלישי :
כבר שנים רבות מאז באתי לקוויבק, נסיתי להשתייך לארץ הזו ולעמה. למדתי צרפתית, הצטרפתי לארגונים, התנדבתי, למדתי על קוויבק ועל ההיסטוריה שלה. אמנם, עשיתי את הכל כדי שלא יגידו שהתחבאתי בגטאות העיר האתניות כמו רוב המהגרים האחרים. ניסיוני עד עתה היה מתוק־מריר. אכן, יכולים לומר שחיי מלאים השגים ושאני בדרך־כלל אדם מוצלח . בכל אופן, כבר מרגיש שחסר לי משהוא, במיוחד בנוגע לחוג חבריי. יש לי חברים ממש יקרים, אבל אף אחד מהם לא קוויבקי. לעתים קרובות,אני שואל את עצמי, איך אוכל להיות חלק מהחברה בקוויבק , אם אין לי קשר לעמה? האין זה כישלון?
כבר נסיתי למצוא חברים קוויבקים. לצערי הפער התרבותי ביני לבינם בהחלט הורגש, אפילו אם הייתי יותר ממוערב מהרבה ערבים אחרים.
אבל כבר לא התייאשתי! הנה סיפור נסיוני האחרון:
לאחרונה, הזמנתי אחד מקוראי האתר שלי לטיול סקי בצפון. היה זה בחור קוויבקי מבן־דורי, שכתב לי על האתר שהקוויבקים בהחלט לא גזענים. זו היתה תשובתו לעמוד שכתבתי על הגזענות בקוויבק. חשבתי שיהיה לנו הרבה על מה לדבר, ושמחתי לאללה שסוף־סוף מצאתי מי שילך לעשות סקי עמי. רוב חבריי הערבים מומחים באכילה ובעישון נרגילה.
בחרתי לנסוע במכוניתי, כי אני קלסטרופובי ולא בא לי לרכב בקופסת הסרדין שלו. התעוררתי מוקדם ועשיתי כמה סנדוויצ'ים וארזתי פירות ואגוזים. בדרך לביתו, קפצתי לבית קפה וקניתי כוסיין קפה ותריסר עוגות־תה. הגעתי אליו ואספתי אותו. הוא ירד מדירתו ועזרתי לו לסדר את ציודו במכונית. הצעתי לו כוס קפה ואמר שלא שותה קפה. נתתי לו עוגה והוא סרב. התאכזבתי קצת, אבל לא חשוב.
בדרך להר, דיברנו על האתר שלי ועל נושא הגזענות בקוויבק. למרות כל הדוגמאות שנתתי לו וכל טיעוניי הוא היה עדיין נחוש בדעתו. הבנתי מהר שזה גבר עקשן והחלטתי רק להקשיב ולא להשתתף בויכוח. כעבור כמה זמן הדלקתי את הרדיו וקיוויתי שיבין את הרמז וישתוק. לרוע המזל המונולוג שלו לא נפסק.
ראיתי תחנת דלק באופק והחלטתי להפסיק ולכבוש את ההזדמנות לצאת לחוצה לכמה רגעים שקט יקרים. מילאתי את מכל הדלק וחזרתי למכונית. בשקט המשכנו בטיול ואחרי חצי שעה הגענו להר. לבשנו את מגפי הסקי, נשאנו את המגלשיים והמקלות והלכנו למעליות הסקי. גלשנו כמה פעמים יחד והחלטנו להיפרד ולהיפגש כעבור שעתיים.
נהניתי באוויר הצח וריח עצי האורן. איזה כיף לברוח מהעיר ורעשה ולבוא לגן־העדן הלבן הזה.
בשעת צהריים ירדתי לקפטריה לפגוש את הבחור. עברתי ליד המכונית לקחת את האוכל שארזתי. נפגשנו בכניסה ומצאנו שני כיסאות פנויויים על שפת שולחן ארוך. בעת שישבתי ופרקתי את האוכל על השולחן, הבחור הלך לקנות משהוא. הוא חזר ובידיו צלחת מטוגנים קטנה. הוא ישב והתחיל לאכול בלי לומר "בתיאבון", ראשו למטה והכתפיים שמוטות, הצלחת קרובה לחזה, כמו עכבר שמצא חתיכת גבינה ונס לפינה לאכול לבד. הזמנתי אותו לאכול עמי, לאור העובדה שהבאתי מספיק אוכל כדי להאכיל חצי הרעבים באפריקה. הוא לקח כמה גרעני־חמניות. והמשכנו לאכול בשקט.
פניתי ימינה והבחנתי במשפחה שבאה לשבת לידינו. האמא חלקה את האוכל בין שלושת הבנים. לכל ילד היו שתי פרוסות לחם, קוביית גבינה, בקבוק מיץ ושקית ניילון קטנה עם גרעיני־חמניות. הם אכלו, בשקט, כל אחד בעולמו, עיניהם הכחולות קרות, ופניהם חסרי־הבעה. הרהרתי לעצמי איך כל החלקים היו שווים, ואם היה בשקייות אותה כמות גרעינים, אולי חמשים, או שישים?האם האימא ספרה את הגרעינים? לא טבעי לאכול כך, החיות בחווה אוכלות עד כמה שהן רעבות. האם אכלה בשקט, וגם זה מוזר, אצלנו במזרח־התיכון האימהות מלטפות את ילדיהם ואומרות "אכול חביבי, אכול", ולא נוגעות באוכלן עד שבניהם יגמרו.
פניתי שמאלה וראיתי משפחה הודית ישבת על יד החלון. הם היו רק ארבעה, אם, אב ושתי בנות, אבל הקימו רעש יותר מכל האחרים. היו האנשים האלה מלאים חיים , האמא דאגה לבנותיה, כמו הציפור מאכילה את אפרוחה. חייכתי, ולרגע דמיתי לשבת עמם. לא חשוב שלא הבנתי אף מילה , לבביותם עלתה על כל השפות, משהוא אוניברסלי.
אחרי כמה זמן, גמרנו לאכול, וחזרנו להר.
בלינו כמה שעות ואחר כך נפגשנו שוב כדי לחזור הביתה.
על הכביש הראשי היה פקק תנועה, ובחרתי לנסוע בכביש צדדי. עברנו לכמה זמן בין כפרים קטנים, יפה היה הנוף. יותר רחוק, אמר לי הבחור בהתרגשות שבקרוב נעבור על יד הכפר של הוריו ומקום לידתו.וויי איז מיר! בוודאי מונולוג אחר יגיע.
ואכן, הוא המשיך לספר לי בגאווה שיש למשפחתו חוות החזירים הכי חשובה באיזור. הכרחתי את עצמי להקשיב לו בנימוס. הוא דבר כחצי־שעה, בלי הפסקה. חשבתי על אימרת פרקי אבות שלמדתי בכיתת לעברית, שאומרת: "איזה הוא חכם? הלומד מכל אדם." ונסיתי למצוא משהו כדי ללמוד מהגבר הזה. ולא מצאתי דבר..
כשדיבר על אביו,חשבתי על אבי. שאלתי את עצמי אם סיפורי־אבי יעניינו אותו. האם אספר לו על מאמצי אבי כשהיה פליט פלסטינאי בלבנון? ואיך אכל רק פלאפל במשך שנה כדי לחסוך מספיק כסף לשכר לימודיו באוניברסיטה? אספר לו איך אבי היה צריך להתחזות למוסלמי כדי לעבוד בלוב? וכשאיימו להרוג אותו כשגילו שהיה נוצרי?
אלו סיפורים! לא שטויות החזירים שלו!
נהגתי בשקט עד ביתו. כשירד מהמכונית אמרתי לו "להתראות", אבל רק בשביל הנימוס. בפעם הבאה אסע לסקי לבדי כרגיל.
בדרך לביתי זכרתי אמרה אחרת, לא של אבות, אבל של אמי, שהיתה:
"חבל להצטער על משהו שעלול לא להתממש"
56 comments:
Dude, how many languages do you speak?! ;^)
This polyglotal fluency incidentally is one thing I find very impressive about Middle Easterners. I understand the reasons why this is to some extent a necessity, but I'm impressed nonetheless.
5,
but none of them well
:-)
"...but none of them well"
Well, I have to disagree. In any case, I was fully expecting your next post to be in Old Mercian written in Linear-B.
איווה ניצו
אתה לא יודע?
אי אפשר להכריח דברים
או שזה בא
או שזה לא בא
אבל אני חושבת שאתה לא עושה צדק למשפחה הקוויבקי הזו שהיה על-ידך
כל אחד והסיגנון שלו - איך שמרגישים טוב
- - - - - - -
אתה בטוח כותב עברית יותר טוב ממני
בהחלט כל אחד עם הסיגנון שלו .. אני רק אומר שלפעמים קשה לי עם השונים.. וזה משהו טבעי..
:-)
אפילו בשונים יש שוני ואני שונה ממך בזה שאני מתה על שונים
*_-
וואו!
קודם כל - עברית מצויינת. כל הכבוד ! ואפילו מצאת דרך להכניס לשם קצת יידיש :) הלוואי עלי ערבית ברמה של העברית שלך (או ברמה כלשהי בכלל).
לגופו של הנושא: לעניות דעתי, אין לך חברים קוובקים כי אתה בעצמך לא ממש רוצה להיות קוויבקי (והסיבות די מובנות ממה שאפשר לקרוא כאן). אתה תיארת כאן מפגש עם תרבות שאתה לא ממש משתייך אליה, למרות שהיא סובבת אותך. בזמן שהם אוכלים להם בשקט, כל אחד והמנה המסודרת שלו, אתה חולם על ארוחה רועשת וצבעונית - ואין מה לעשות: אין את זה, כנראה, בקוויבק.
לכן, למה שיהיו לך חברים שהם מ"שם", כשאתה לא נמשך להווי שלהם בכלל? למה, למעשה, בכלל תרצה שיהיו לך חברים כאלה? אתה בעצמך אמרת - סיפור אביך הוא מיליון פעם יותר מעניין מסיפורה של המשפחה של אותו הבחור, אבל מה שמעניין אותו זה החזירים של המשפחה שלו. למה שתרצה להתחבר דווקא לזה? עובדה, אתה לא רוצה, וזה לא ממש מפתיע :)
שתבין, אני לא בא לשפוט את מה שחווית, אני רק מנסה לשקף לך משהו שעולה מהסיפור, שאולי לא ראית.
אני מקווה שהבנת את התגובה שלי. אם לא, אני אשמח לתרגם אותה בשבילך. רק תדע שבתור יהודי ישראלי, אני מאוד מעריך את זה שאתה למדת לכתוב כל כך יפה בעברית :)
אה - עוד דבר קטן. יש פה ושם כמה שגיאות קטנות בטקסט. אתה רוצה שנתקן לך אותן?
אהלן "נומינאלי" ,
הבנתי כל מה שכתבת והתחלתי לענות באנגלית, אבל החלתתי לכתוב בעברית למען תרגול, תגיד לי אם לא תבין משהו ואתרגם לך.. תסלח לי על השגיאות,ואל תהסס לתקן לי.. ככה לומדים!
אתמול היתה בחינת אמצע הסמסטר בקורס לעברית שלי. קוראי־האתר יודעים שאני עובד במשרה־מלאה, והקורס זה רק תחביב או "הובי" בשבילי. בקורס יש רק שבע סטודנטים, מהם סבתא שאתמול הביאה עמה לכיתה "אוזני־המן" ... היא הציעה לנו ואכלנו (המורה גם כן) במשך הבחינה. הרגשתי לרגע זה בחמים ובקשר עם האנשים האלה .. אולי זה נראה קצת מוזר לך.. אבל לרגע הרגשתי שהייתי "בבית".. איזה אירוניה ! אני פלשתינאי בן־פליטים, הגרתי מאלפי הקילומטרים לכאן כדי אהיה אזרח ואחיה כאדם עם זכות ... בסוף, אחרי 15 שנים שאני גר כאן, 15 שנים ואני לא מרגיש שהם מקבלים אותי , בכיתת לעברית לבין יהודים, אני מרגיש רצוי!
האם אני רוצה להיות קוויבקי? אפילו אם רציתי להיות או לא, אני לא מרגיש שהם מקבלים אותי פה. לפי דעתיהם אני אהיה תמיד "ערבי" ולא יותר. זה מוצר הרגשת תסכול. אבל עם כל הדאגות האלו אני החלתתי להישאר בקוויבק ולנסות להסתגל. אכן, יש פער תרבותי ביני לבין הקוויבקים, אבל יש פער יותר גדול ביני לבין הערבים במזרח־התיכון.. זה יותר עמוק מפער, זה ה"גראנד קניון" :-) לפחות יש דין פה, יש יציבות, יש זכויות האדם, וכל זה חשוב מאוד לדעתי. לפחות, בקוויבק, אני לא רועד כשאני רואה חיילים או שוטרים.
בכל אופן, צריך להיות אסיר תודה על הכל.. אני לא המהגר היחיד או האחרון, וניסיוני לא ייחודי.
|3run0
You crack me up :P
Speaking of languages, I tried learning Mandarin this summer, but could not wrap my mind around the 4 different tones...
ניזו :) אם אתה ניגש לכל התחביבים שלך כמו שאתה כנראה משקיע בלימודי העברית שלך, אתה כנראה אדם מאוד מוצלח.
אהבתי את התשובה שלך. אני בינתיים רק אגיב באפיק אחד (כי אני בדיוק חזרתי ממסיבת פורים, השעה 5:30 בבוקר ואני בקושי מסוגל לחשוב :) ). מאוד יפה בעיניי שהרגשת את החום ואת החיבור בכיתה שלך. אותי זה גם לא כל כך מפתיע - הם נשמעים לי אנשים פתוחים וגם אתה אדם פתוח כנראה. וזה כל מה שנדרש. יכול להיות שעוד תמצא את המקומיים שיתאימו לך מספיק בכדי שתתחבר אליהם גם כן. אני מקווה שכן ושכן תרגיש שייך לשם. מה שכן, אם זה חשוב לך, אז לא הייתי מסתפק בניסיון אחד עם בן אדם אחד שהוא כנראה קצת פלגמט ("phlematique").
בינתיים לילה טוב :)
"יכול להיות שעוד תמצא את המקומיים שיתאימו לך מספיק בכדי שתתחבר אליהם גם כן."
אינשאללה
I've had my share of פלגמטים
already, you can't swing a dead cat without hitting a dozen or so.
:-)
להתראות ותודה על התכתובת
אין על מה, אם כי נהוג לומר "התכתבות" במקום "תכתובת" בהקשר הזה, אני חושב :)
אגב, האם ניסית מקומות אחרים בקנדה? או שפשוט התאהבת במונטריאל (מה שהייתי באמת יכול להבין ...)?
בקאנאדא, אין מקום כמונטריאל .. האיזורים ה"אנגלו" הם כמו חלק מארה"ב.. בקוויבק האנשים יותר ליברלים...
נו, צריך ללכת למשרד, ירד בלילה 20 סנטימטר שלג והדרך תהיה ארוכה. אבל הכלבה שלי מתה על זה!
שלום
הי ניזו
אני מת על הבלוג שלך. העברית שלך פשוט מצוינת!!!
תשמע, מאוד יפה שהיית סבלני. לכולם יוצא להיתקל באנשים שמדברים הרבה וצריכים לשמור על נימוס ולהיות סבלניים
הייתי מאוד רוצה לשמוע על העבר שלך ועל אבא שלך - כל מה שהוא עבר. זה נשמע לי מאוד מאוד מעניין.
להגיד לך את האמת, כמישהו שהיגר לישראל בגיל 5, למרות שאני הרבה זמן בישראל, קורה הרבה שאני מרגיש זר, במיוחד זה קרה לי בצבא. גם היה לי קשה מבחינה פוליטית לראות דברים שלא הסכמתי איתם.
זה שהרגשת כמו בבית כשהיית בסביבת יהודים זה מאוד נעים לשמוע. הייתי רוצה לראות אותך בארץ כאזרח ישראלי לכל דבר, שתהיה שכן שלי - הייתי מקבל אותך בזרועות פתוחות - אתה בן אדם נשמה
סופשבוע טוב שיהיה לך
אני מסכימה עם יומן-ישראלי
:D
אהלן אחי,
ממש תודה על כל מה שכתבת. אתה לא יודע איך אני שמח שיש לי קשר עם ישראלים בארץ.
סיפור של אהבתי לעברית וליהדות התחיל כשהייתי ילד והסבתא שלי לימדה אותי כמה מילים בעברית ואיך לספור. היא זוכרת את הדברים האלה מהימים שהיא גרתה בגליל בכפר בצת, קרוב מנהריה. בימים האלה היה יחסים טובים ושיטוף־פעולה בין הערבים של בצת ליהודים בקיבוץ "חניתה" הקרוב. למרבה הצער, הכל נהרס במלחמת 1948 והיא איבדה את האחים שלה וביתה וכו'...אף על פי שכל זה היה קשה ומריר, היא התקדמה בחיים שלה ורואה את כל הרע שקרה בקונטקסט של מלחמה.
כשהייתי ילד , הייתי סקרן מאוד להקשיב לה כשהיא מספרת על ניסיוניה עם היהודים לפני המלחמה וכל זה היה שונה מאוד למה שאנחנו ראינו בטלוויזיה על ה"אויב הציוני"... כשבאתי לאוניברסיטה, עשיתי "מאינור" או התרכזות במדעי־היהודית וככה למדתי יותר על העם הנהדר הזה. ועד עתה אני לומד עליכם, קורא ספרים ואפילו שומע מוזיקה ישראלית.
אני לא רוצה להשתמע כמו אדם נאיבי או אידיאליסטי, אך עד עתה כמעט הניסיונים שלי ליהודים היו פוזיטיבים. וזה הזדמנות חשובה להראות לכם שלא כל הפלשתינאים רעים, יש ממנו הרבה אנשים שרוצים לחיות בשלום עמכם.
בכל אופן, על הנושא של הגירה, אתה יודע שאני קורא את האתר שלך, אולי תוכל לכתוב משהו על השונים התרבותיים?
עם כל שכתבתה על החיילים ה"מחורמנים" שלך, זה ברור שאתה אדם יותר מתורבת מהם
אני גם רוצה לדעת מה יקרה בסוף עם "אנג'ל"....
יום טוב לך.
:-D
תרשה לי להסכים עם שאר המגיבים - גם אני אשמח לקבל את פניך כאן בארץ. אחת הבעיות היא שקולכם של הפלסטינאים ה"שפוים" הוא קול יחסית שקט - אולי זאת מפאת דרככם הטבעית כאנשים יותר סובלניים, ואולי זה בגלל הרעש העצום שעושה הצד שנראה לנו - הישראלים הממוצעים - פחות שפוי (בלשון המעטה, יש לומר). יותר מזה, כשאני קורא עליך ועל אחרים כמוך, נדמה לי שבין אלה שעזבו את הארץ בעת המלחמה ב-48, איבדנו אנשים טובים ולא רק אויבים. תודה שהחזקת בי את הדעה הזאת.
חוץ מזה - 20 ס"מ שלג?? הכלב שלי היה מת על זה גם כן, אני חושב. הוא השתגע הבוקר על כ-2 ס"מ חול בחוף הים, אז 20 ס"מ שלג? :) אבל הוא כנראה לא יראה שלג אף פעם - לפחות, לא בתל אביב ...
אה. ורק כדי שתדע - אומרים שמקום א הוא קרוב למקום ב (ולא "קרוב מ"). "נסיוניה" צריך להיות או ניסיונה - ביחיד - her experience או נסיונותיה - ברבים - her experiences כי הרבים של ניסיון זה ניסיונות (כמו במקרה של רוב המילים שנגמרות באות ן - שולחן: שולחנות, יתרון: יתרונות, וכו'). דבר שלישי ואחרון לשיעור זה (חחח) - כשמחברים מ עם אנחנו זה יוצא - מאתנו. ממנו זה מ + הוא. אבל בכל זאת, נהוג לומר "יש בינינו" במקום "יש מאתנו" בהקשר כמו שאתה כתבת.
על כל פנים - סחתיין על העברית הצחה (כן - לקחנו גם את הסחתיין שלכם ושינינו לה את המשמעות לצרכים שלנו ... כצפוי). ממש תענוג לקרוא אותך :)
חחחחח
nominally challenged,
wanna take it up against "Nobody" on my blog?
you won't get him convinced other than that 'they' are a maliciously conspiracy-drenched people :D
Tse - You'll excuse me, I hope, for not joining in that argument. I would not presume to try to try to change anyone's beliefs or prejudices but my own, because I think that only we ourselves are capable of changing our prejudices and beliefs. Of course, based on evidence that other people provide, but not by way of argument. My experience of arguments is that they almost never end with one party looking the other party in the eye and saying - "oh, you know what? You were right all along!" That is simply not human nature.
Nominally Challenged, please excuse me for saying, and believe me if I say I don't want to insult or in any other way critize your stance, but
that way 'camps' keep on existing.
"אחת הבעיות היא שקולכם של הפלסטינאים ה"שפוים" הוא קול יחסית שקט"
לדעתי, הבעיה עם הרבה פלסתינאים (והערבים) היא "הרגשת הקורבנות", אנחנו לא עושים מספיק להתקדם ולשכוח דברים שקרו לפני 60 שנים..
יללה, נמאס לי מהפוליטיקה.. תגיד לי מה המין של הכלב שלך? יש לי רועה־גרמני־מקס בת 8
Tse - there will always be "camps" (I presume you mean opinion-type camps, not refugee camps). Even what you're trying to do is basically just to move someone from his camp, to yours.
But as Nizo said - די עם הפוליטיקה :)
ניזו - הכלב שלי זכר - זה המין שלו. הזן שלו זה פודל ננסי. מה שאומר שהוא קטן, לבן, קופצני ודומה לצמר גפן - וקוראים לו "גוצ'י" כי הוא כלב מעצבים (designer dog) :)
Noooooo NC, I want to meet in the middle.
הכלב שהיה לי הוא הסקי אלסקי מאורב - היה לי אותו 7 שנים לפני שהכרכתי למסור אותן בגלל צקרה של אלרגיה במשפחה
הוא היה משוגע
אפילו פסיכולוג לכלבים היה לי פה בבית בשביל לקבל עצה
הוא היה לגמרי פרוע והרבה אנשים פשוט פחדו ממנו אבל היה לו לב זהב ואהבתי אותו עד אין סוף
אני יודעת לפחות שטוב לו אצל האנשים שהוא נמצא עכשיו אחרת לא הייתי יכול לישון בלילה
צקרה
= מקרה
ניצו –
כשגרתי באוסטרליה, כמעט כל החברים שלי היו דרום-אמריקאים, ערבים והודים. זה קטע של מנטליות, של הפגנת רגשות. אוף, אני מסטול מדי בשביל להמשיך לכתוב. אבל יש'ך יופי של עברית, אחי :)
הדביבון
Quand je met à vos pieds un éternel hommage
Voulez-vous qu'un instant je change de visage ?
Vous avez capturé les sentiments d'un cœur
Que pour vous adorer forma le Créateur.
Je vous chéris, amour, et ma plume en délire
Couche sur le papier ce que je n'ose dire.
Avec soin, de mes vers lisez les premiers mots
Vous saurez quel remède apporter à mes maux.
d..... :)
Cette insigne faveur que votre coeur réclame
Nuit à ma renommée et répugne mon âme.
אהלו גבר מה נשמע
שמע אני מקשיב לסיפור בריתוק.. קודם כל כי אתה באמת בן אדם מענין ושנית כי אני מבין את אי הנעימות וגם את המאמץ שעשית.. ולדעתי אתם חייבים להפגש שוב..
באמת..
לפעמים לוקח זמן לגשר.. שניכם באתם בצורה מאוד ייצוגית עם הגישה המסורתית שלכם ודבקתם בה.. אתה עם הלבביות והאוכל והוא עם הפוטין שלו..
קח סיכון ותן צ'אנס..
דבר נוסף.. לא הייתי ממליץ להיות כל כך עניניים.. דברו על דברים שלא קשורים לבלוג או לגזענות ואחרי שתבנו הבנה רק אז תתחילו לחקור אחד לשני את הדעות..
:)
Déjà mon coeur pleure ce terrible message.
Je crois qu'il me faut d'autres avantages car mes
Sens, flétris par l'inclémence du temps, ne sont plus sages.
Ma patience indigente et les mille regrets
Que vous leur adressez, refusent de les faire
Se réveiller à l'aube d'une journée sans pareil,
Gonflés de riches promesses et des parfums de l'air.
Vivement, je vous prie de m'offrir vos conseils!
d :)
(la réponse d'hier soir)
Où donc est le bonheur ? disais-je en détresse
Êtes vous capable de me le trouver?
Vous n'aimez rien que vous, de vous-même maîtresse
Agace moi mais encore, mais sans me tuer
Pissette col de cygne
;-)
Mon cher
Chéri alchimiste
Vous qui trompez l'ennui à deux mains
Ne prenez pas la voie des fumistes.
Pensez plutôt à la vie de demain
Qu'aux soucis de ce soir, c'est triste.
Aux joies à venir, leve ton verre et laisse
Culs-de-sac et ruelles sentimentales,
Poids d'hier et autres livres banals
Lus cet hiver d'une main à confesse.
הממ - עושה רושם שמצאת את דרכך אל תוך לב קוובקי אחד לפחות :)
לא קוויבקי.... אבל צרפתי וזה בהחלט לא אותו הדבר
;-)
Hi Nizo - I'm here via Nominally Challenged. Wouldn't it be ironic if it was a Palestinian who got me to become literate in Hebrew?
In any case, issues of identity are fascinating, complex, and sometimes dangerous. To be able to practice "I'm OK, You're OK" way of living, an individual's sense of security cannot depend too much on tribal affiliations. I'm using the word "tribal" not only literally but also to represent complete and utter subjugation of one's individuality to any rigid group ideology (e.g., Ku Klux Klan, Nazism, Radical Islam). In a sense, these affiliations are like drug addiction except that in addition to destroying the addict they destroy groups. On the other hand, "no man [or woman] is an island..."
Why does the Middle Way seem so unglamorous?
היי ניצו -
רק רציתי להוסיף את שמי לרשימת המעריצים שלך. זה פשוט הנאה לקרוא אותך. האם תרשה לי לכתוב על הבלוג שלך בבלוג שלי?
Welcome Savtadotty,
My Hebrew is no where as good as that of your friend nominally challenged. I'm a mere beginner :-)
I agree with you with identities not being mutually exclusive. I also hate the perceived "east vs. west" discourse and would rather believe in humanity as fluid and interconnected, rather than neatly divided into camps.
But the reality is that those identities when viewed through the lens of an immigrant, take on a dynamic of their own. There's a dominant culture, (that of the host country) and there's the culture that the immigrant brings with him-her. One's integration depends on that dynamic. Put more simply, it depends on how welcome the immigrant feels and what they are willing to modify in order to integrate.
I prefer not to use the term "Middle-way" as it gives an impression that identity can be quantitatively and empirically measured.
A good analogy that would describe my (immigrant) experience would be that of the waves of the sea. There's a constant cycle, a crest and a trough. On certain days, when things are going well, my experience is positive. On others, when I hear a racist, or exclusivist comment, I'm closer to the bottom. Furthermore, waves tend to increase and decrease in intensity, and aren't always linear and predictable.
The text I wrote is merely a small piece of the puzzle, written at a time of relative frustration and within a "trough" (if I can keep the analogy), a rather difficult time, where I had to deal with a couple of hurtful situations that I didn't mention. It was compounded and cemented by a recent survey in Quebec about racism where 59% of those polled claimed to have racist feelings. One of the more poignant survey results (dubbed the "Arab Paradox") is that local french-Quebecuers viewed Arabs as their least favorite ethnicity, whereby Arabs view french-Quebecuers as their favorite among all ethnicities.
Here's a brief listing of what I wrote about my experiences in English if you want to know more:
http://nizos.blogspot.com/2006/12/of-impure-wool-in-qubec.html
http://nizos.blogspot.com/2007/01/59-of-quebecers-say-theyre-racist-poll.html
http://nizos.blogspot.com/2007/01/further-musings-on-racism-poll.html
All of this to show you that my words exist within a certain context I am living in. I also mentioned in my Hebrew exchanges with nominally challenged, that although I feel a certain cultural gap between myself and the Quebecuers, I still feel relatively closer to them than the Arabs in the Middle east, where I described the gap between myself and the middle east to have become more of a canyon than a mere gap. So I don't necessarily see matters in a binary black-white fashion.
Yallah, I have to run the office, it's -37C and I have yet to walk the dog.... brrrrrrr
Have yourself a nice day :-)
אהלן ליסה ותודה!
בטח את יכולה לכתוב עלי
תתני לי את הלינק לבלוג שלך בבקשה
:)
(e.g., Ku Klux Klan, Nazism, Radical Islam)
Oh really, so "radical Islam" actually goes along with KKK and Nazism...
How about you include in that list neo-Nazist Judaism for a change?
Nizar, the problem with the 'west' is that they look down upon us. I have lived in the west for some years, and it was there that I underwent the changes in ideology and awareness of the importance of my religion (Islam) and culture and traditions, etc.
The way we have been treated, especially in the "civilized" U.S is disgusting and were it not for the monopoly that zionazis claim to have on Nazi-type discrimination (FOR THE TIME BEING short of concentration camps for mass incarceration, but we could very soon see that, given the fact that "Israel" literally runs the U.S) our situation could be described as very similar to the situation of Jewish, "Roma" etc. minorities in Germany and Nazi-occupied areas.
But I am sure people will be disgusted with this comparison, because some groups seem to have a monopoly on some forms of suffering and discrimination.
And the Palestinian issue is also a function of this "monopoly". In other words you can have "Israel" commit mass-murder against the Palestinian people and not only against the Palestinians but also against the other nationalities of the region, including us the Lebanese, but that will not be considered "massacres" or "war crimes" or "apartheid" or "ethnic cleansing". When some people do it (Westerners/Europeans and in particular Americans, and "Israelis"), it is not war crimes, when others do it (in self-defence to boot!) it is 'terrorism' etc etc and they have a right to wage wars and open concentration camps like Guantanamo and Abu Ghraib and literally all of Gaza Strip and the refugee camps in West Bank. That's legitimate 'self-defence' of course.
"לא קוויבקי.... אבל צרפתי וזה בהחלט לא אותו הדבר"
אה, טוב, אי אפשר מהמרחק הזה לשים לב להבדלי מבטא - חחח
:)
ואני מסכים. זה בהחלט לא אותו הדבר.
חשבת על האופציה הצרפתית כאפשרות? או שגם היא לא באה בחשבון בעיניך?
:(
I am the daughter of immigrants (to the USA) and I myself am an immigrant (to Israel), so as far as I'm concerned the Immigrant identity kind of supersedes all! However, to be welcomed, accepted, or even just tolerated when one is different depends so much on where and by whom. As you say, it depends also on how much you're willing to change in order to feel as if you belong. Some people in my parents' time changed their names, and if that didn't do it, some changed their noses (plastic surgery), and if that didn't do it, their religion. Others dug in their heels and became even more different, giving rise to a resurgence of ultra-orthodox Jewish communities which the commentator in Arabic likens to the KKK and the radical Islamist. I actually thought of including them in my list, but my point was not about Jews or Arabs but about individuals who are culturally different from their neighbors. It sounds like Quebec could do with a bit more diversity training. I was there for the first time in the mid-80's (on business) and it struck me as a beautiful but kind of provincial (in the not-worldly sense of the word) place. You have your work cut out for you there, and I hope you don't let foolish people like the restaurant guy discourage you.
Your double standards in referring to religiosity - one Islamic and the other Jewish (debatable if it is indeed really Jewish, because zionism and Judaism are not one and the same!) are quite disgusting. In fact my point was that either you should include 'radical Judaism' (or its Nazist variant) in the list, or remove "radical Islam" from it, because it is highly offensive. But I am not surprised, after all, in "Israel" you are daily fed the hatred of Islam and us Muslims, so much so that it becomes really easy to dehumanize adherents to religion and list them under the term 'radical Islamists' (or better yet, 'terrorists').
נומינאלי, אני מצטער אם מה שכתבתי נראה קצת מתנשא...זו לא הייתה הכוונה...
לשאלתך אני עונה שזה תלוי באדם באופן כללי... אם מדברים על חברות, למה לא.. אבל אם מדברים על יותר מזה.. הממממ.... הלב יקר ולא נכבש בקלות יא עיוני...
;-)
אל תדאג, ממש לא הרגשתי שכתבת משהו מתנשא. הכוונה שלי (שגם היא לא היתה מובנת כל כך, כנראה) היתה שמכיוון שצרפתית כתובה היא צרפתית כתובה, אי אפשר (בשבילי לפחות) להבדיל, בכתב, בין צרפתית קוובקית ולבין צרפתית מצרפת. כלומר - אי אפשר לשמוע את המבטא באינטרנט (כי לפי המבטא, הייתי מבדיל דווקא).
ולגבי החלק השני - אהם - כנראה ששוב לא הסברתי את עצמי כהוגן :) ועכשיו אני מעט נבוך ומבקש את סליחתך ...
הכוונה שלי היתה לשאול האם חשבת על האופציה לגור בצרפת, במקום בקוובק, בגלל החוויות שלך עם הקוובקים, ובשל העובדה שאתה כנראה מדבר צרפתית רהוטה. לא התכוונתי לחטט בענייני הלב ... אז אני מצטער אם גרמתי לך אי-נוחות כלשהי, כי לא זאת היתה כוונתי ...
עם זאת, אני מסכים איתך - הלב בהחלט לא צריך להיכבש בקלות.
שמור על עצמך, יא עיוני :)
כל הכבוד! אני מאוד התרשמתי מרמת העברית שלך. אני הינחתי שאתה ערבי שגדל בישראל. אתה, ללא ספק, בן אדם מבריק. אני דרך אגב גם קנדי שגר במונטריאל - אשמח מאוד להכיר אותך יום אחד
אהלן מקשקש ותודה,ראיתי שאתה יכול לכתוב בערבית גם כן! איפה למדת?
ניצו, העברית שלך מדהימה. באמת ברמה ספרותית. שמחתי לקרוא ולהתוודע לבלוג שלך. עשית לי חשק לחזור ולשפר את הערבית שלי מבית הספר התיכון (High school).
גם ההורים שלי, שגרו בארה"ב עשרים שנה, מצאו עצמם רצויים בנסיבות די מוזרות. אימא שלי אשכנזייה ויצא שכל החברות שלה מהתקופה ההיא ישראליות ממוצא עיראקי.
(האם אפשר לחסום את החיזבאלון - כל יום עאשוראא', כל האדמה כרבלא?)
שלום ניזו, אני התחלתי ללמוד ערבית באוניברסיטת מאקגיל, המשכתי ללמוד בארץ תואר שני (מאסטר) ... למזלי, גם למדתי ערבית מדוברת כשעבדתי כמורה בבית ספר ערבי בנגב. בינתיים שכחתי די הרבה ואני בוודאי לא מדבר ולא כותב ערבית ברמה שלך. אני די עסוק עכשיו אבל אצור איתך קשר בשבוע הבא. כל טוב...
(האם אפשר לחסום את החיזבאלון - כל יום עאשוראא', כל האדמה כרבלא?)
"aviv", it is proper behavior that if you have something to say that has anything to do with someone, you say it in the language that they know, and not in the language that they (presumably) do not understand.
I don't take advice concerning proper behavior from people with opinions like yours.
ניצו -
הגעתי אליך מהבלוג של ליסה.
תוסיף בבקשה גם אותי לרשימת המעריצים שלך!
Hi Nizo, you might enjoy this guy's blog
http://www.balashon.com/
He also has a lot of good hebrew lang. links, some of which you may be familiar with.
Mikey, that's the most useful comment I got all day. thank you.
Beautiful Hebrew. I wish young modern day Israelis could write half as well.
Thanks Ami :-)
I send good vibes your way
Post a Comment